עדיין כל רעש מקפיץ. הגוף עדיין דרוך. השינה עדיין לא טובה.
השיחות עם הילדים הופכות במהירות למריבות. ויכוחים לא נגמרים על זמן מסך או מתי הם צריכים לחזור הביתה.
אין לך כוח לזה. אין לך כוח לכלום.
את רוצה את השקט שלך אחרי יום עבודה.
לא קל לגדל ילדים. זה הרבה יותר קשה אפילו כשהם בגיל ההתבגרות. הם לא מעריכים כלום.
את רוצה שיניחו לך.
ובתוך כל אלה רגשות אשם מציפים אותך. אולי הייתי צריכה להגיד ככה או לעשות ככה. אולי פגעתי. ולמה היא בוכה עכשיו. שתפתח כבר את הדלת של החדר.
אם הייתי אומרת לך, שבקלות את יכולה להפוך את הבית שלך למקום רגוע ונעים. היית מוכנה לנסות משהו אחר?
היית רוצה להפסיק להתווכח איתם ולדעת איך לנהל איתם שיחות בלי צעקות
